כנראה שרבים הופתעו. בכל זאת, סוריה היא מדינה ענייה, אחרי משבר נורא בן 12 שנים, אחרי שנים של רצח, חטיפה ועינויים של המוני אנשים – וכזה אוסף של מכוניות כל-כך יקרות במוסך של הנשיא?
ההפתעה היא שרבים הופתעו. לא מעט שליטים יחידים טורחים באוסף המכוניות שלהם, כי בכל זאת – משאבי המדינה לרשותם, מה שקובע הוא רצונם, ממש לא משנה מה שקורה לאחרים, ואין מי שיגיד לא.
צילום: יצרן
קצת רקע
אפילו כאלה שרוממות השוויון בפיהם, בוז לערכים של רכושנות מגרונם – כמו החבר לאוניד ברז'נייב, שהיה מזכיר המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ונשיא ברה"מ, בימים שהייתה מעצמת-על שווה לארה"ב – מצאו לנכון לארגן לעצמם אוסף נכבד של מכוניות מכובדות. ברז'נייב אהב דגמי שרד מערביים – כמו מרצדס 600 פולמן, קדילאק ולינקולן בדגמים נשיאותיים – אבל גם מזראטי, ומרצדס קופה ועוד כיו"ב.
אם-כך כך, בוודאי ובוודאי כאשר מדובר במישהו בצד השני של הסקלה, כל הסקלה: הסולטן מברוניי, אחד האנשים העשירים בעולם, שליט יחיד בסולטנותו הקטנה מאוד (5750 קמ"ר) הנמצאת בצפון האי בורנאו הוא הבעלים של האוסף הגדול בעולם, ובהפרש; מספר הערות: בפועל, רוב המכוניות שייכות לאחיו; חלק מהן נמכר בגלל משבר שעברה הסולטנות – ובכל זאת: 7000 מכוניות(!), כולל אוספים(!!) של בוגאטי, בנטלי, למבורגיני, מקלארן, מרצדס, פרארי, רולס רויס ולא מעט דגמים יחידים או כאלה שיוצרו בכמויות ממש-ממש מוגבלות.
ממש קרוב לכאן, בממלכת ירדן, נמצא אוסף מכובד, מאוד, של מכוניות נכבדות, מאוד. המקור הוא במלך חוסיין שהיה חובב רכב דגול, ההמשך בבנו עבדאללה, מלך ירדן כיום, שהיה גם נהג מרוצים. באוסף, בין השאר, מרצדס SLS סטרלינג מוס, פורשה 959, פרארי F40 ו-F50 ועוד קאדילקים פתוחים וגם רולס רויס. אולי לא הרבה, אבל ממש ראוי.
צילום: יצרן
כמה של בשאר
האוסף של אסד כלל אי אלה עשרות מכוניות, אבל הן מה זה שוות. אחדות אף יותר. מעל כולן היא
פרארי F50 – מכונית קיצון שהחליפה את F40, יוצרה מ-1995 ועד 1997 ב-349 עותקים. המרכב מסיבי פחמן, המנוע המרכזי, V12 אטמוספרי בנפח 4.7 ליטר ייצר 519 כ"ס ב-8000 סל"ד, קו אדום ב-8640 סל"ד, והוא פיתוח של מנוע שהיה בפורמולה 1. המתלים אופקיים כמו במכונית מירוץ טהורה, בעיקר בגלל ש-F50 היא כזו, כמעט, כי יש לה רישוי לכביש. במכירה הפומבית האחרונה נמכרה אחת כזאת ב-5.5 מיליון דולר.
בנוסף, יש באוסף את הרכב הכי גברי שיוצר אי-פעם, ואם לא הכי, אחד מההכי הכי:
למבורגיני LM002, אביו הרוחני (ואף הרבה יותר) של ההאמר הצבאי(!), זה שנקרא 'רמבו-למבו', וצויד במנוע V12 בנפח 5.4 ליטר – כן, ההוא ששירת את קונטאש האגדית – והיה לו גם מנוע ימי של למבורגיני; גם הוא V12, אך בנפח 7.2 ליטר...
ממש כאן אציין כי הרכב שיוצר לטעמם ולצרכיהם(?) של שייכים מחצי האי ערב, נחשק מאוד על-ידי כוכבי אקשן הוליוודיים – אבל גם על-ידי בנו של סדאם חוסיין, לסולטן מברוניי יש מספר כאלה. והנה, גם לאסד היה כזה. כמה? אם תמצאו, עניין של 400,000 דולר.
צילום: יצרן
כמובן, אקזוטיקה איטלקית ראויה לייצוג נרחב יותר, ובאוסף של אסד הייתה גם למבורגיני נוספת, דיאבלו. מכונית הקיצון שהחליפה את קונטאש, הייתה כמובן בעלת נתוני ביצועים מסחררים ומחיר בהתאם, אבל העיצוב הזוויתי של מרצ'לו גנדיני הוא זה שהקנה לה את הזוהר האמתי. היא לא הייתה מוגבלת בייצור כמו F50 הנ"ל, אבל השנה נמכרה אחת כזאת במיליון דולר.
וגם השאר לא חסרים. בסרטון שהופץ, בו נראים המורדים מטיילים בחניון הרכב המשפחתי, ניתן לראות באוסף גם ב
נטלי GT,
מרצדס SLS וגם
600 קלאסית,
פרארי F430 וכמובן
רולס רויס פנטום, ועוד אי-אלה עשרות כלי רכב שאינם ממש אקזוטיים, אבל בהחלט יקרים ואף יותר. כך למשל, דגמי
קדילאק פתוחים משנות החמישים, גם מכוניות שרד משוריינות מלפני יובל, דגמי שטח נחשקים ומשוריינים.
צילום: יצרן
